חודש ספטמבר הגדול בבלוג של שאסי

 

החודש, לפני שנה, הקמתי את הבלוג שלי. למה? את התשובה נתתי כבר בפוסט הראשון. אני חייב להודות, שלא הייתי בטוח אם כתיבה היא הדבר הנכון בשבילי, אך ברגע שהתחלתי המילים שצפו וקצפו כפלגי מים.

וכך לאורך השנה חשפתי פרט ועוד פרט על עצמי. סיפרתי איך הגעתי לתל-אביב, וגם אזרתי אומץ ויצאתי מהארון.

אחרי חודשיים כבר גיליתי שמצאתי כאן חברים חדשים שליוו את החיפושים בדאגה כשנעלמתי מהבית, וגם ליוו אותי בימים קשים של אמפולות, של שיטוטים ליליים, של חיפוש אחר משפחתי האובדת ושל פרידה מהסקודה שלי. אתם ליוויתם אותי ואני ליוויתי אתכם.

הבלוג שלי אינו רק יומן אישי אינטימי, הוא גם מסמך אקטואלי חשוב. למעשה ליוויתי השנה את מרבית האירועים החשובים שהתרחשו בארץ: בחודש פברואר פרסמתי את התחקיר שלי בנוגע לעוף, כתגובה לתחקיר בכובולטק. הפוסט הזה הביא את הבלוג שלי לחשיפה המשמעותית הראשונה שלו. מיד אחר-כך דאגתי להרגיע את האומה החרדה מהפצצה האיראנית.

הבעתי את דעתי על שביתת המורים, ודאגתי להוציא הנחיות מפורטות לחתולים באשר להיערכות למצבי חירום.

הייתי אתכם ברגעים קשים של הישרדות. חיפשתי חתולים בשדרות, ושוב תחקיר בטלוויזיה הוביל אותי לתחקיר משל עצמי על עכברושים.

יצאתי כנגד המנהג הברברי לחגוג את פסח, וכמו כל כלי מדיה שמכבד את עצמו ערכתי "ספיישל שישים" ביום העצמאות.

כיום אני ממשיך ללוות גם את משבר המים הנוכחי.

ועכשיו, כמו שרק הטובים באמת עושים כתבתי לכם פוסט לקט (לא,לא לה-קט, לקט) הפותח את אירועי חודש ספטמבר בבלוג שלי.

תודה, חברים יקרים, שקראתם והגבתם. הבלוג שלי מתחיל שנה חדשה, יש לי עוד המון מה להגיד ולספר לכם!

ועדכון: חתולים רבים כבר נרשמו לפרוייקט "לוח שנה" והעבודה עליו נמשכת בקדחתנות.

שלכם,

שאסי.