לא כתבתי המון זמן…לא הייתי מסוגל להרים את עצמי בגלל כמויות האוכל שבלסתי בפסח. שלא תחשבו לרגע שאני מתכוון לדבר היבש והמוזר הזה, מצה. בחיים לא! ממש לא ברמה שלי! אכלתי גורמה, הרבה גורמה!!! אתם בטח שואלים מה השתנה הפסח הזה שאכלתי כל-כך הרבה גורמה. התשובה פשוטה- הם נסעו לטייל והתמלאו רגשות אשמה מוצדקים על זה שהם משאירים אותי בודד וגלמוד. התוצאה: גורמה לפני, גורמה אחרי, גורמה קצת אחרי…
היה מעייף, אבל גם כיף, תראו:
ועכשיו פסח עבר חלף, וחזרתי למציאות הקשה שאני חי בה.
ביום שישי היה המשחק הראשון של מכבי תל-אביב בפיינל פור. מזל שהם בחרו לראות אותו במקום אחר. לא שאני לא אוהב את מכבי, אני אוהד שרוף, אבל את הרעש של שני אלה ובני משפחתם אני לא אוהב!!! חבורת פונדימנטליסטים, אני אומר לכם!!! תראו מה הם עשו ליצורה עם התלתלים !!!
היום המשחק השני, אני ממש מתרגש לקראתו, למרות שכלפי חוץ אני מקפיד לשמור על הפאסון הרגיל שלי. למה?? כי אם לרגע אני לא אשים לב זה מה שיקרה:
יאללה מכבי!!!
צהוב עולה!!!
שאסי.
מעדכן במחצית:
משחק מעולה, מרתק, אבל אני כמובן עושה את עצמי ישן, שהם לא יחשדו בי.
עדכון מסיום המשחק:
אני עצוב, מדוכא ולא מעוניין לדבר על זה!
לילה טוב.
שאסי.
מיומנו של חתול 
חשבתי נעלמת מהרשת כמעט עשית לי התקף…
אז אני רואה שבילת בנעימים בלי שני החוליגנים,
הבטטות לעומת זאת לא משו מהבית ואיזה גורמה רק פירורי מצות על נתנו לי לכרסם.
ברוך שובך שאסקי!!!
תודה אחי!
אני לא נעלם, רק נח לפעמים.
הבלוג שלך, לעומת זאת, עובד בקדחתנות אני רואה.
כל הכבוד!!!