יצאתי מהארון ואני יכול לומר זאת בגאווה. יצאתי מהארון עם מסר לחתולים אחרים שעדיין לא עשו זאת.
עבר זמן ארוך מדי עד שקיבלתי את ההחלטה הזאת. שאלתי את עצמי למה זה קרה דווקא לי. ניסיתי להבין איך ומתי אצליח לצאת והאם מישהו שם לב שמשהו שונה.
זמן ארוך בחושך. צולל עמוק פנימה ומנסה לקבל החלטה.
ואז זה קרה לי: ייללתי! נתתי לעצמי להתבטא בלי להתבייש במי שאני!!!
למזלי מישהו שמע אותי והושיט לי יד, הראה לי את הדרך החוצה.
אני חייב לו את החופש שלי.
תודה!
שלכם, שאסי.
מיומנו של חתול 