חברי היקרים,
אני מצטער שנעלמתי, שלא עניתי לתגובותיכם החמות, אני מצטער שאני לא כותב.
ראשי עמוס רעיונות, אך לצערי אין לי זמן… אני כל-כך עמוס שאפילו כשהתיישבתי לכתוב לכם המוזה לא הגיעה.
למה אני כל-כך עסוק? יש דברים שהשתיקה יפה להם, ימים יבואו ואספר לכם על מעללי.
אני לא יודע מתי אכתוב שוב אבל אני לא מודיע על פרישה או על סגירת הבלוג שלי, אני עדיין מקווה שבקרוב אחזור לפה…בענק!
שלכם באהבה,
שאסי.
כבר כמה ימים אני רוצה לשחק ואתם לא רואים את זה…
אז קפצתי לך על היד, תפסתי אותה ונשכתי ואת לא הבנת את הרמז.
אני דווקא חשבתי שהבנת, אחרת למה תפסת אותי בגב וריתקת אותי למיטה? הרי ככה משחקים…
אז קפצתי עוד פעם, וככה היה לי כיף במשך מספר דקות, עד שהמשחק נגמר.
חיכיתי שתתיישבי שוב על המיטה ונוכל להמשיך לשחק.
כל-כך שמחתי לראות את היד שלך מקפלת את הכביסה, קפצתי במהירות ותפסתי במהירות את כף ידך החשופה, תוך ששיניי חורשות בעדינות את העור.
אפשר לחשוב מה עשיתי?
אני כל-כך פגוע מכם, משניכם! למה אתם לא מבינים שרק רציתי לשחק???
אני לא מדבר איתכם עד להודעה חדשה. ממש נעלבתי.
שאסי העצוב.
כמדי בוקר, גם היום מילאתי את תפקידי להעיר את בני הבית הישנוניים. עמדתי עליהם, גרגתי וחיכיתי שיואילו בטובם לתת לי ממתק. שוב גיליתי, שלמרות שהממתקים שלי נגמרו כבר לפני שבועיים אף אחד לא טרח לחדש את המלאי ועליי להסתפק בחתיכת פסטרמה.
אחר-כך הלכתי לראות קצת אקטואליה וגיליתי שבערוץ 10 מראים סרטי וידאו אינטרנטיים בהם מככבים חתולים. המנחים פנו לקהל הצופים בבקשה שישלחו להם סרטונים בכיכובם של חתולים מכוערים, מיוחדים ומוזרים… מוזר שהמנחים הרהוטים לא ביקשו שישלחו להם לינקים לבלוגים של חתולים אינטיליגנטים, שנונים ומבריקים שכולם היו רוצים לפגוש. אם היו מביאים לשידור ידיעות אקטואליות מתוך הבלוג שלי כולם היו לומדים משהו!
שלכם,
שאסי.
כבר הרבה זמן אני מבטיח לג'וניור פוסט שמוקדש ל"שמיכים"…לצערי, אני לא מצליח לכתוב הרבה כמו בעבר, וככה מצאתי את עצמי מבטיח שוב ושוב ולא מקיים.
היום שמתי לב שחודש מרץ כבר הגיע, וברגע שהפכתי את לוח השנה שלי גיליתי בו את ג'וניור מסתכל עליי עם השמיכי שלו בפה….החלטתי שזהו הגיע הרגע להכנס לעומק הנושא החשוב הזה- להלן פוסט השמיכי!
בשבוע שעבר זאת שגרה איתי פה (ומנסה כל הזמן ללטף אותי ולהתכרבל איתי עד שבא לי להקיא) סיפרה שהיא הייתה בהרצאה על התפתחות המשחק. היא אמרה שמחקרים גילו חשיבות מאוד גדולה למשחקם של חתולים צעירים. למעשה מצאו שחתלתולים נטושים שלא שיחקו גם לא הצליחו לשרוד! אני, שהתנתקתי ממשפחתי בגיל שבועיים וחצי, חושב שחלק מההתקפים הפסיכוטים התוקפים אותי מדי פעם יכולים להיות מוסברים על-ידי החוסר שלי במשחק עם בני גילי בתור גור.
אז איך זה מתחבר לנושא בעצם…
בקרב גורי בני האדם ידוע המושג "חפץ מעבר", או בלשון (חתולי) הרחוב "שמיכי": חפץ שהם מתקשים להיפרד ממנו. חפץ שיש לו ייחוד ומשמעות בעיני הילד שאיננה לצעצועים או דברים או חפצים אחרים.
לג'וניור ולי יש שמיכי. לחתולים שעברו, כמוני, טראומה כה קשה בילדותם חשוב שיהיה חפץ רך ואהוב להקשר אליו ולהרגיש בטוחים איתו (חוץ מידיים ורגליים שהן כידוע רכות ונעימות ללעיסה, אבל בכל זאת צריך עוד חפץ, משהו שהוא אישי ולא שייך גם למישהו נוסף).
מה עושים עם השמיכי? מה שמתחשק! למשל ג'וניור סיפר לי את הדברים הבאים על השמיכי שלו: "מאז שאני גור אנחנו ביחד, יום ולילה חורף וקיץ תמיד אני עם השמיכי בפה אפילו שהשמיכי כבר מרוט ומלוכלך, לי לא אכפת…"
הנה ג'וניור מדגים רגע של אינטימיות עם השמיכי שלו:
השמיכי שלי הוא המשחק הראשון שקיבלתי. פעם היה לו פרצוף! מדי פעם הוא הולך לאיבוד מאחורי אחד הרהיטים בבית, ואז הוא מופיע אחרי שמישהו מועיל בטובו לנקות פה קצת. אני כל-כך אוהב את השמיכי שלי, ואני כל כך אוהב לרוץ ולתפוס את השמיכי שלי שאני אפילו מוכן למסור להם אותו בתקווה שהם יבינו את המסר ויזרקו אותו שוב (אפילו לא אכפת לי שאומרים לי שאני מתנהג כמו כלב!)
מכיוון שאני מייחס אינטימיות גדולה לקשר שלי עם השמיכי שלי אני לא מוכן שיצלמו אותי איתו, אז אני מצרף תמונה שלו לבד:
שלכם,
שאסי (שמתגעגע לשמיכי ורוצה שינקו פה כבר את הבית)
סושי היא החתולה הראשונה שבאה לנהל את המשפחה המורחבת שלי.
היא נולדה ברחוב, אני לא יודע בדיוק איפה…
חתולה מחוספספת, קרת רוח, חזקה וסבלנית אפילו לשירלי (כלבה ענקית שרצתה לשחק איתה כל הזמן).
לאחרונה שמעתי שסושי לא אוכלת. זה נמשך הרבה זמן והיא הגיעה לבית חולים לעבור בדיקות שרק בני אדם עוברים בדרך כלל…אבל לא מצאו כלום! וסושי המשיכה לא לאכול ולרזות מאוד… עד שמצאו לה מספר גידולים, בראש, בושט ובעוד כמה מקומות…
היום הרדימו את סושי. עכשיו היא כבר לא סובלת!
החמודה עם התלתלים אמרה: "היו לה בסך הכל חיים טובים" כשילדה כל כך חכמה דואגת לך איך לא יהיו לך חיים טובים???
לסושי באהבה,
שאסי.
" גם בעל חיים פראי וקשוח זקוק לחיבה ולידידות.
נמרור גדול זקוק לחיבה לא פחות מגורון קטן כרו.
ונמרור, אם מלטפים אותו, לא עושה: "גר…גר…"
עושה! ועוד איך עושה!
(פו הדב)
הטקסט הזה כל-כך מתאר אותי…
אני מקדיש אותו לשלום וסלאם.
Ask not what your CAT can do for you,
Ask what you can do for your CAT.
לאחרונה אני לא כל כך מספיק לכתוב בבלוג שלי, זה מאוד מעציב אותי אבל אני באמת לא מצליח.
בדיוק החלטתי שהיום זה יקרה וכבר תכננתי לכתוב את " שליחות קטלנית 2 " שהוא המשך לפוסט "שליחות קטלנית" . אבל אז בדיוק כשלא התכוונתי לכך (ככה זה עם רעיונות טובים) עלה במוחי רעיון: הבחירות מתקרבות, למה שלא אקים מפלגה משלי, מפלגת חתולים!
זה הרי בדיוק מה שחסר פה:
אם יש מפלגה שדואגת למעשני הגראס, למה שלא תהיה מפלגה שתדאג ללועסי הקטניפ?
אם יש מפלגת ירוקים, למה שלא תהיה מפלגה לטריקולור?
אם יש מפלגת ישראל ביתנו, למה שלא תהיה מפלגת העולם בידינו ואתם שפוטים שלנו?
אם יש את מרצ, למה לא תהיה לנו מפלגה המיועדת למרץ המיוחד שתוקף אותנו בשעה אחת עשרה בלילה??
עכשיו, כשהבנתם את הרעיון, נעבור לשלב הביצוע:
חיים הכט הצטרף למרץ.
ספי ריבלין התמודד בליכוד.
גדעון רייכר מייצג את הגימלאים.
גם שאסי צריך מועמדים סלבים במפלגה! אז מה עשיתי, פתחתי את לוח השנה ובדקתי מי פנוי…
קבלו את הרשימה המומלצת שלי לכנסת הבאה:
לולה, שרת החוץ!
שתיים, שר הבינוי והשיכון!
ג'וקה, שרת הבטחון!
ג'ינג'י, שר החינוך!
ד"ר לויתן, שר החקלאות!
ואני, ראש הממשלה!
אנחנו נביא את השינוי לו כולם מחכים!
שלכם,
שאסי.
פרשנים ויועצים רבים מנסים להסביר לכם איך להתנהל בזמן המשבר הכלכלי שנקלענו אליו, אבל רק אני יודע מה באמת טוב בשבילכם.
בימים אלו השקעת כספכם בקרנות למיניהן משמעותה השלכת הכסף אל הלא נודע. חבל לבזבז את הכסף שעמלתם עבורו בצורה כל-כך לא אחראית, עדיף שתשקיעו אותו בדברים בטוחים.
אז במיוחד עבור קוראי הבלוג שלי הנה רשימה של דברים שבטוח להשקיע בהם בימים אלה:
1. חול מתגבש בריח אורנים- לרווחתם של כל דיירי הבית.
2. מאכלי גורמה שיעשו טוב בבטן של החתול.
3. קצת ממתקים לפיצוי על השעות הארוכות שאתם נעדרים מהבית כדי להתפרנס והחתול נותר לבד בלי אף אחד שהוא יכול לנשוך.
4. קצת משחקים (כדורי ספוג בעדיפות ראשונה) כדי לשכוח מהמשבר הכלכלי.
מקווה שהעצות שלי יביאו לכם עושר פנימי.
מצטער על ההעדרויות הארוכות בתקופה האחרונה,
שלכם,
שאסי.
מיומנו של חתול 