שבועיים וקצת מאז החל חודש אוגוסט התופעה ברורה: חודש אוגוסט מפיל על כולם שביזות עמוקה המלווה בעייפות מעיקה, חוסר רצון לעבוד ועצבים קשים.
השביזות של אוגוסט אינה פוסחת על אף אחד: ההולכים על ארבע, ההולכים על שתיים, הצמחים ועכברי הצעצוע, כולם סובלים ממנה. גם עליי היא השתלטה. אני שוכב מדופרס על הכסא, משייף את הציפורניים בעצבנות ומנסה להבין איך להפטר מהתחושה הזאת.
השניים האלה שחיים כאן איתי ניסו לפתור את השביזות שלהם בנסיעה לסוף שבוע. זאת היתה טעות חמורה מצידם, איך הם לא חשבו על זה שלא משאירים חתול חמוד לבד לשלושה ימים?
את העונשים הראשונים שלהם הם קיבלו כבר בנופש: בעלת צימר מעצבנת ושני פנצ'רים בגלגלים… עד שהם חזרו הביתה הם בטח כבר ממש התחרטו על זה, אבל למקרה שהנקודה לא היתה מספיק ברורה החלטתי להשתמש באמצעי המחשה יעילים: מספר שעות לפני שהם חזרו הקאתי קצת על הרצפה, כשהם חזרו עשיתי פרצוף נורא אומלל ונצמדתי לתיקים מתאמץ להראות כמו מי שחווה חרדת נטישה אמיתית. למקרה שכל זה לא הספיק להעברת המסר היום החלטתי להשאיר עליהם סימנים מעוררים חרטה.
בפעם הבאה לא משאירים את שאסי לבד הבנתם??? בטח לא בזמן שאני שבוז מחודש אוגוסט!!!
שלכם,
שאסי
מיומנו של חתול 
בוינה מה אתה מדופרס לי עכשיו.
חסר לך שאתה לא נחתת כבר למה אוטוטו אני נפגש איתך ברחבה של הסיטי הול מקווה שלקחת מונית מפירסון.
מבין לליבך שאסקי גם אני ביצעתי לא פעם הקאה יזומה בשביל רגשי לבטטות מנסיון זה אף פעם לא עובד ולוקח להם שעתיים להבחין בקיא והם בטח לא יזיזו את התחת לנקות.
מה שאני אומר זה שממש לא שווה להיות בולם בשביל זוג פקקטות.
אגב אני מתכנן פוסט לטקס בסיטי הול האם אפשר להעתיק את אחת התמונות החתיכיות שלך לבלוגי?
יאללה רואים אותך נשמה.
ברור, אני לא מחמיץ את האירוע!
מה גם אתה נהיית מדופרס ?
מקווה שאתה מרגיש יותר טוב
למה לא לקחו אותך איתם ?, יש צימרים שמקבלים חיות מחמד
כן, חודש אוגוסט כבר עליי, אבל הוא אוטוטו כבר לא כאן ואני מרוכז כל כולי בפרוייקט החדש שלי.
צימרים זה לא בשבילי, צריך את המיטה שלי, אני לא ישן טוב על מיטות זרות…