אני מרים את הכפפה שגינג'י זרק לי וכותב פוסט פרגון.
הבלוג הראשון שאני מפרגן לו הוא, איך לא, מאבד תמלילים. אופס, טעות קריטית שלי: מאבד תמלילים הוא לא בלוג אלא גלוב! והוא שנתן לי את ההשראה ולימד אותי כל מה שאני יודע על הבלוגוספירה. מאבד תמלילים תמיד פירגן לי, ועכשיו תורי להחזיר פרגון ענק ואיחולי חזרה מהירה לפעילות.
הבלוג השני שאני מפרגן לו הוא הבלוג חומוס להמונים של שוקי גלילי. לא, אני לא אוהב לאכול חומוס, כולם יודעים שאני יותר בקטע של גורמה פילה בקר. אז למה בכל זאת? כאשר השניים האלה שחיים איתי פה נכנסים לחומוס להמונים ללמוד עוד משהו על חומוס, סימן שהם הולכים להכין חומוס. ההכנה הזאת אורכת לא מעט זמן, זמן איכות שלי עם עצמי בלי שינג'סו לי! ומה קורה אחרי החומוס? הם צונחים לשינה עמוקה וארוכה, זמן האיכות שלי ממשיך ואני גם יכול לנשוך להם את הבהונות להנאתי. בקיצור- מומלץ בחום.
לסיום אני רוצה לפרגן לבלוג של אורית עריף. למה? קודם כל כי הוא פשוט יפה! חוצמזה אולי משהו בבדידותי החתולית גורם לי להתחבר לתכנים העמוקים שהיא מאיירת בצורה כל-כך מרגשת.
לא יודע למי להעביר את הכפפה עכשיו (במיוחד אחרי שלעסתי אותה והרטבתי אותה כהוגן) אולי אחת המגיבות האנושיות שלי תרצה אותה…
שלכם,
שאסי.
מיומנו של חתול 
איזה כיף לראות פרגון…
אח שלי!!!
ידעתי שבסוף תירתם למשימה, לא לחינם הענקתי לך שרביט (כפפה, אם אתה מתעקש).
דרזיק,
וואו אני חייב לפרגן גם לבלוג שלך! תמונות מהממות!!!
אתה מוזמן להרים את הכפפה הלעוסה שלי או את השרביט של ג'ינג'י.