נולדתי בהרצליה בחודש יולי 2006. התכונה שכבר אז הבליטה אותי מבני משפחתי המייללים הייתה השאפתנות. לא אני החתול שיסתפק בפח אשפה מקומי, עמוס שאריות. אני חתול העולם הגדול, והדרך לעולם הגדול עוברת בעיר הגדולה- תל-אביב.
ומהו המקום הטוב ביותר להתרכז ולתכנן את המסע? אני סברתי שמקום שקט, מוצל אך חמים ונסתר הוא הטוב ביותר לשם כך. הסברה התבררה כנכונה ונועזת. בזמן ששקעתי במחשבות ( סתאאאאאאם בשינה)החל לפתע מקום המסתור שלי לנוע. היום אני יודע שבעצם ישנתי מתחת למכסה המנוע של טנדר סקודה.
איזה פחד אה? אתם יכולים לדמיין את זה?? מכל המקומות שיכולתי להתחבא בהם מצאתי את עצמי דווקא בתוך סקודה??? זה רכב ממש לא ברמה שלי! יש לי סטנדרטים!!! מינימים מאזדה 6, ואפשר גם מליסינג. אבל טנדר סקודה???
נו טוב, החזקתי חזק ויצאתי למסע הגדול שלי מהרצליה לתל-אביב. מסע אקסטרים ב100קמ"ש. קטן עליי!
תל-אביב, העיר הגדולה, היא ללא ספק המקום המתאים לחתול שאפתן כמוני. אני מתחכך מדי יום בבראנז'ה ודואג לטיפוח (חשוב להיות מוכן לרגע שיגלו אותי). זה לא פשוט! לפעמים צריך ללקק הרבה, אז אני מלקק את עצמי בין האצבעות, בטוסיק ואפילו מצליח להגיע עם הלשון לעורף.
אני תמיד אזכור מאיפה באתי, פחות או יותר. המסר שלי לכל החתולים שמסתובבים שם בחוץ, ושואלים מה הם יכולים לעשות למען עצמם לקראת החורף הקר הקרב ובא, הוא: "יא אפסים, תראו אותי, זה אני פה על החלון. נותנים לי אוכל, מנקים לי וקונים לי משחקים, נכון שהייתם מתים להיות כמוני???"
שלכם,
שאסי
. 
מיומנו של חתול 
הוא מתוק אמיתי
מזל גדול היה לו 🙂
כן כן , כזה אני, מתוק ויפה וחכם!
והמזל הוא שלהם…
מי קוצי….קוצי…..קוצי….קוצקוצ….קוצי….ו….ו….ו. 😳